עבירות גניבה

 גניבה בידי עובד ציבור, גניבה על ידי עובד או גניבה על ידי מנה אחת מן העבירות הבולטות ביותר מבין עבירות הרכוש על פי חוק העונשין, התשל"ז- 1977 בישראל היא עבירת גניבה, כאשר החוק הפלילי מגדיר מעשים שונים כמעשה גניבה. בכלל זה מעשים  של לקיחת דבר כלשהו ללא רשות מבעליו, כאשר במעשה נטילת הדבר ישנה כוונה לקחת אותו מבעליו באופן קבוע הינה עבירת גניבה. החוק אף כולל בחובו מעשים של גניבה ככאלו שנעשו באמצעות הפחדה, תוך שימוש באמצעי תחבולה, אולם גם במקרים בהם החפץ הושג לאחר שבעליו עשה טעות שהייתה ידועה למי שנטל את החפץ הינם מקרים הנכנסים בהגדרת עבירת הגניבה.

מקרה נוסף שלרבים אולי לא נראה כעבירה פלילית אך על פי החוק מדובר בגניבה לכל דבר ועניין הוא כל מקרה בו אדם מוצא חפץ ולוקח אותו לרשותו למרות כי הוא יודע בזמן המציאה שיש אפשרות סבירה למצוא את בעליו של החפץ וכך לדוגמא מי שמוצא טלפון סלולארי מונח על המדרכה ולוקח אותו לרשותו וזאת למרות שניתן באמצעים סבירים לאתר את בעל החפץ, עלול למצוא עצמו מואשם בעבירת גניבה שהעונש עליה על פי חוק הוא 3 שנות מאסר.

מעבר לנסיבות בהן יכולה להתרחש עבירה של גניבה כמו הפחדה, תחבולה, או מציאה, חוק העונשין מפרט מספר מקרים נוספים של גניבה שלהם עונש מאסר חמור יותר והם גניבה על ידי עובד ציבור, גניבה של עובד ממעביד וגניבה בידי מנהל או מורשה, עבירות חמורות שהעונש עליהן הוא בין 7 ל- 10 שנות מאסר. מקרים של גניבה בידי עובד ציבור הם אולי המוכרים לנו ביותר והסיבה שהם מתפרסמים בתקשורת היא כי מדובר בגניבה בה הנכס הנגנב הוא רכוש המדינה, רכוש שערכו 1,0000 שקלים ומעלה.

גם במקרה של גניבה על ידי עובד, שווי הנכס או הרכוש שנגנב צריך לעלות על 1,000 שקלים על מנת להיחשב לגניבה על פי החוק הפלילי ולמעשה מדובר בכל מקרה בו עובד גונב דבר השייך למעבידו או דבר אשר במסגרת עבודתו הגיע למעבידו. מכיוון שמדובר מעבר למעשה הגניבה גם במעילה ביחסי האמון שבין עובד למעביד, החוק רואה בעבירה זו קשה אף יומר מעבירת הגניבה "הרגילה" ולכן גם מעשים של לקיחת ציוד משרדי השייך וסופק על ידי המעביד או שימוש ברכב חברה שלא לצרכי עבודה יכולים להיחשב למעשה גניבה על פי חוק.

המקרה השלישי הנחשב לגניבה חמורה על פי חוק הוא גניבה הנעשית על ידי מנהל ולמעשה מקרה גניבה בו מי שביצע את הגניבה מחזיק בתפקיד של ראש תאגיד או חבר דירקטוריון והנכס הנגנב שייך לאותו התאגיד.  גניבה על ידי מנהל היא למעשה מקרה בו מנהל מועל בתפקידו וגונב נכס שהופקד בידיו בין אם על מנת שישמור עליו ובין אם על מנת שישתמש בו.

על מנת להוכיח כי אכן בוצעה עבירת גניבה יש להוכיח כי בעליו של הנכס אשר נגנב לכאורה, אכן איבד את השליטה על הנכס ומשום כך ניתן לתאר גניבה באופן הבסיסי ביותר כהוצאה של הנכס באופן פיזי מבעליו וללא הסכמתו ועל מנת ליצור בסיס עובדתי למשפט יש להוכיח כי הגנב נשא עימו את הנכס הגנוב מבעליו המקוריים וכי הנכס נמצא ברשותו. למרות כי מדובר בהוצאה פיזית של נכס והעברתו למקום אחר החוק מכיר גם בהעברה לא מוחשית כמו כסף מחשבון אחד לשני כעבירה זהה.

מכיוון שלא מעט מצבים יכולים להיחשב לעבירת גניבה, בית המשפט בוחן כל מקרה של עבירת גניבה באופן ספציפי ובהתאם לנסיבות המתאימות . זאת ועוד, למרות העובדה כי לכל אחת מן עבירות הגניבה המצוינות בחוק העונשין נושאת בחובה עונשי מאסר, בלא מעט מקרים שימוש בעורך דין פלילי יכול להביא לעסקת טיעון שתביא להפחתת העונש, כאשר עורך הדין אף יכול לשכנע את בית המשפט כי נסיבות המקרה אינן עונות על ההגדרה בחוק לעבירת הגניבה ולהביא לביטול האישומים בכלל.