עבירות רכוש

עבירות גניבה ולקיחה במירמה, התפרצות תוך תחבולה או אלימות, שוד מזויין כבר מעצם ההגדרה בחוק העונשין ניתן ללמוד כי עבירות רכוש הינן עבירות בהן יש פגיעה ברכוש. יתרה מכך, עבירות רכוש בניגוד למספר רב של עבירות פליליות אחרות, הינן עבירות אשר נעשות בזדון ומתוך כוונה רעה לפגוע או לגנוב רכושו של אדם אחר. חוק העונשין בישראל מגדיר עבירות רכוש כמעשים של גניבה, פריצה, שוד, אחזקת רכוש גנוב וגרימת נזק לרכוש. בנוסף במשפט הפלילי בישראל, על מנת שעבירה תיחשב כעבירת רכוש חייב להיות בה מרכיב של כוונה תחילה.

סוג אחד של עבירת רכוש כאמור הוא עבירות גניבה, כאשר במקרים פשוטים יחסית של גניבה בין שני אנשים פרטיים העונש המינימאלי הוא עונש של 3 שנות מאסר, אך כאשר מדובר בעבירת גניבה בנסיבות מחמירות יותר כמו במקרים של גניבה על ידי מנהל, גניבה על ידי עובד, או גניבה על ידי עובד ציבור הכוללים לעתים גניבה של רכוש המדינה העונשים נעים בין 7 ל- 10 שנות מאסר.

חלק נוסף בחוק העונשין המפרט עבירות רכוש נוגע לעבירות של פריצה והתפרצות, כאשר על פי החוק פורץ הוא מי שנכנס לבנין על ידי כך ששבר, פתח, משך, דחף, הרים או ביצע כל פעולה דומה אחרת שעזרה לו להיכנס לבנין תוך שימוש באלימות, תחבולה, רמאות ואף תוך שימוש בקנוניה בה נעזר באדם מתוך הבניין על מנת להיכנס אליו שלא כחוק. עם זאת, לא רק כניסה אלימה תוך גרימת נזק פיזי לבנין נחשבת לפריצה וניתן למנות גם מקרים אחרים כגון כניסה באמצעות פתח שלא מיועד לכניסה כמו ארובה אשר תיחשב לפריצה.

מכיוון שהחוק רואה בחומרה מקרים של פריצה עקב הסכנה שהם מהווים לשלום והשקט של הציבור, כיום גם אדם אשר ייתפס בנסיבות מחשידות, גם ללא הוכחה לביצוע פריצה צפוי לעונש מאסר של 5 שנים באשמת עבירת רכוש. מקרים של נסיבות מחשידות יכולים להיות בין היתר, תפיסת אדם כאשר הוא נושא עימו כלי פריצה ואין לו הסבר סביר מדוע הוא נושא אותם, או מקרים בהם אדם ייתפס כאשר יש בכוונתו לבצע פשע או גניבה והוא מנסה להסוות את עצמו ולהסתיר את נוכחותו.

בנוסף לכך, החוק אף מבדיל בין מקרים של פריצה למקום ללא כוונה לבצע בהם גניבה או פשע אחר, מקרים אשר העונש עליהם הוא 5 שנות מאסר, לבין מקרים בהם לאחר הפריצה בוצע במקום פשע או גניבה ואז העונש מטפס ל- 7 שנות מאסר.  המקרים החמורים ביותר של פריצה והתפרצות על פי החוק הם מקרים בהם נעשה שימוש בנשק חם או נשק קר וכל אדם אשר יואשם בעבירה כזו צפוי לעונש כפול מזה של פריצה ללא שימוש בנשק.

העבירה השלישית הנחשבת לעבירת רכוש מהחמורות על פי חוק העונשין הינה עבירת השוד ולמעשה מדובר בעבירת גניבה, אך כזו אשר בוצעה בנסיבות מחמירות, תוך שימוש באלימות. למעשה כל מעשה גניבה אשר לפניו, במהלכו ואפילו לאחריו השתמש הנאשם באלימות כלפי הקורבן על מנת להשיג את מבוקשו או למנוע התנגדות תיחשב לשוד. לכן בניגוד למעשי גניבה בהם במקרים רבים האדם ממנו נגנב הרכוש כלל אינו נוכח בעת ביצוע הפשע, כאשר מדובר בשוד הקורבן תמיד נוכח בעת ביצוע הפשע תוך שמופעלת עליו אלימות על מנת שלא יתנגד.

השוד החמור ביותר הוא כמובן כזה שבו נעשה שימוש בנשק וזה כבר קיבל את השם המוכר, שוד מזוין, עבירה פלילית חמורה שעונשה בישראל 20 שנות מאסר, כאשר על מעשה שוד בו לא נעשה שימוש בנשק העונש הוא 14 שנות מאסר. בדומה למקרים של פריצה גם בעבירת שוד החוק מחמיר גם עם אילו אשר נתפסו במהלך ניסיון לשוד, גם אם טרם בוצע הפשע, כאשר מי שיואשם בניסיון לשוד צפוי לעונש של 7 שנות מאסר ומכך רק ניתן ללמוד כי החוק בישראל אינו סבלני כאשר זה נוגע לעבירות המסכנות את שלום הציבור ולכן אינו מוותר גם כאשר אדם נתפס בנסיבות מחשידות או רק בניסיון לביצוע פשע.