גרימת מוות ברשלנות

יחסו של חוק העונשין לגרימה של מוות ברשלנות

באופן ברור החוק בישראל שופט את העבירות השונות על פי חומרתן ובוודאי על פי תוצאותיהן ומשום כך ברור כי העבירות הקשות ביותר הן אילו אשר הובילו בדרך זו או אחרת למותו של אדם. החוק גם יודע להבדיל בין המקרים השונים אשר הובילו למוות והם מתחלקים לעבירה של רצח, הריגה או גרימת מוות ברשלנות כאשר האחרון שבהם נחשב גם למקרה הפחות חמור מבין השלושה ובחוק העונשין גרימת מוות ברשלנות מוגדרת ככל מקרה בו אדם גורם ברשלנותו למותו של אדם אחר.

המקרים בהם אדם עלול לגרום מתוך רשלנות למותו של אדם אחר רבים ואכן במערכת המשפטית ניתן למצוא עבירות של גרימת מוות ברשלנות בתחום הרפואה בהם רופא מואשם בגרימת מוות ברשלנות של מטופל, במקרים בהם מעביד גרם ברשלנות למותו של עובד ונדמה כי התחום בו אנו נתקלים הכי הרבה בעבירות של גרימת מוות ברשלנות הוא תחום התעבורה ולמעשה מקרים של תאונת דרכים הכללה הרוגים ומי שהיה אחראי לתאונה הואשם בסופו של דבר בגרימת מוות ברשלנות.

על מנת להרשיע אדם בעבירה של גרימת מוות ברשלנות אשר העונש עליה על פי חוק הוא 3 שנות מאסר יש לבחון את מידת הרשלנות בהתאם לכל מקרה ספציפי. מידת הרשלנות היא למעשה מידת הזהירות או נכון יותר חוסר הזהירות אשר הפגין הנאשם במקרה. מעבר לכך חשוב יותר להוכיח כי רשלנותו של הנאשם היא אכן זו שגרמה למותו של הקורבן שכן בלא מעט מקרים רופא, מעביד או אדם פרטי עלול לנהוג ברשלנות ובחוסר זהירות אך אין הדבר אומר כי אותה הרשלנות היא זו שהובילה למוות.

בסעיף 21 לחוק העונשין מוסבר מהי למעשה רשלנות על פי חוק וזו למעשה אי מודעות לטיב הנעשה, לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה. למעשה חוק העונשין מכיר בכך כי כל אדם סביר מכיר בכך כי אם לא ינהג בזהירות מסוימת, הדבר יוביל לתוצאות מסוימות ולכן במקרים בהם משתמשים בהגנה של יסוד נפשי לעבירת גרימת מוות ברשלנות יש להוכיח כי הנאשם בניגוד לכל אדם אחר לא היה מסוגל לצפות את הסכנה ואת תוצאות מעשיו.

ככל הנוגע לרמת הזהירות שהפגין אדם במקרה ועל מנת להוכיח כי אותה חוסר זהירות ורשלנות הובילו למוות, בית המשפט אינו בוחן את הזהירות בהתאם לכל אדם ונאשם אלא בהתאם לרמת הזהירות של אדם סביר, כלומר סנגורו של נאשם בעבירה של גרימת מוות ברשלנות לא יוכל לטעון כי באופן יחסי לנאשם מדובר ברמת זהירות גבוהה אלא נבחנת רמת זהירות סבירה ביחס לכלל בני האדם וביחס לזהירות שיש על אדם להפגין כאשר הוא נוהג במכוניתו או מטפל באדם אחר.